תקציר... מבוא טראומה משנית אופטימיות... נבדקים כלים שאלון סובלנות לעמימות (סל"ע)... הליך...

Transcript

1 הקשר בין טראומה משנית, חשיפה לאירועי טרור דרך אמצעי התקשורת והתמודדות בקרב סטודנטים מאת: ינון שמשינס עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה ללימודי בריאות ורווחה בית הספר לעבודה סוציאלית ינואר, 7

2 הקשר בין טראומה משנית, חשיפה לאירועי טרור דרך אמצעי התקשורת והתמודדות בקרב סטודנטים מאת: ינון שמשינס בהנחיית: פרופ' חסידה בן צור ד"ר שרון גיל עבודת גמר המוגשת כמילוי חלק מהדרישות לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה" אוניברסיטת חיפה הפקולטה ללימודי בריאות ורווחה בית הספר לעבודה סוציאלית ינואר, 7 מאושר על ידי (מנחת העבודה) תאריך מאושר על ידי (מנחה העבודה) תאריך מאושר על ידי (יו"ר ועדת מ"א) תאריך

3 הכרת תודה תודה מקרב לב לפרופ' חסידה בן-צור על כך שאיפשרה את התרחשותו של תהליך למידה מגדל. תודה על מסע מרתק, שכלל ליווי והנחייה מקצועיים אל תוך נבכי עולם המחקר. על המעורבות, הסובלנות והזמינות הפיזית והרגשית, שלוו בעידוד ובתחושת מחויבות. כל אלה הפכו את תהליך ההנחיה לחוויה לימודית מבגרת, בעלת עומק ומשמעות. תודה מקרב לב לד"ר שרון גיל על ליווי והנחייה מקצועיים ומאתגרים. על החשיפה המרתקת לעולם של חקר הטראומה. על שעות של עבודה קשה בזמנים לא שגרתיים, סובלנות אין קץ, תמיכה והכוונה שהיו לעזר רב. כל אלה איפשרו יצירת מרחב של חשיבה וכתיבה מחקרית המשלבות יצירתיות ומקוריות, עומק ועושר. תודה גדולה למרצים ד"ר אורי דן מהחוג לפסיכולוגיה, פרופ' אלי זומר מבית הספר לעבודה סוציאלית ופרופ' שונית רייטר מהחוג לחינוך, שפתחו את דלת כיתתם ואיפשרו לי לסיים את העברת השאלונים. תודה גדולה לכל אותם סטודנטים שהשתתפו במחקר, גילו רצון טוב, פתיחות וכנות, ובכך איפשרו לי לבצע את המחקר. תודה לחבריי ולכל אותם אנשים על ההתעניינות והתמיכה לאורך כל הדרך. תודה למשפחתי האהובה, לאשתי עינב, לבני יובל ולבתי תמר. תודה על הכוחות שהשאלתם לי לאורך כל הדרך. תודה על נדיבותכם ועל כך שפיניתם עבורי שעות וימים יקרים מפז ובכך הפסדתם "זמן אבא", על מנת שאני אוכל לקדם את לימודיי ולסיימם במועד. עבודה זו מוקדשת באהבה לכולכם.

4 עמוד V IX X תוכן העניינים תקציר... רשימת טבלאות... רשימת תרשימים... מבוא.... רקע תיאורטי... מהי טראומה?..... טראומה משנית..... טראומה משנית לאחר אירועי טרור מודל הדחק..... הערכת מצב דחק התמודדות עם מצב דחק התמודדות עם אירוע גורם דחק וטראומה משנית חשיפה משנית לטרור באמצעות התקשורת..... גורמים בהתפתחות טראומה משנית..... גורמי סיכון דמוגראפיים סובלנות לעמימות תחושת שליטה...(Mastery)... אופטימיות מודל המחקר השערות המחקר שיטה... נבדקים..... כלים..... שאלון סובלנות לעמימות (סל"ע) שאלון התמודדות שאלון שימוש במדיה שאלון קרבה לאירוע טרור שאלון חשיפה וקרבה לאירוע טראומתי שאלון עוצמת תסמינים פוסט טראומטיים...(PSS-SR)..6. שאלון שליטה שאלון אופטימיות שאלון רמת מצוקה רגשית...(BSI) שאלון פרטים אישיים... הליך תוצאות... בדיקת השערות..... ניתוחים נוספים דיון... סיכום ממצאים..... הקשרים בין אופן השימוש בתקשורת לאחר פיגוע וקרבה למקום הפיגוע לבין רמת.. סימפטומי מצוקה נפשית וטראומה משנית... הבדלים על רקע מגדרי..... הבדלים על רקע דת וארץ מוצא..... הבדלים על רקע נוכחות פיזית באירוע טרור.....

5 עמוד 6 7 בדיקת קשרים בין סובלנות לעמימות, שליטה ואופטימיות לסימפטומי מצוקה נפשית וטראומה משנית... בדיקת קשרים נוספים... הקשר בין אסטרטגיית הימנעות, חשיפה לטרור דרך המדיה ופיתוח סימפטומי מצוקה נפשית... מגבלות המחקר... הצעות למחקרי המשך... מסקנות ויישום תוצאות המחקר רשימה ביבליוגרפית נספחים... נספח מספר : שאלון דיווח עצמי לבדיקת סובלנות לעמימות (סל"ע)... נספח מספר : שאלון התמודדות... נספח מספר : שאלון שימוש במדיה... נספח מספר : שאלון קרבה לאירוע טרור... נספח מספר : שאלון חשיפה וקרבה לאירוע טראומתי... נספח מספר 6: שאלון...PSS-SR נספח מספר 7: שאלון שליטה... נספח מספר 8: שאלון אופטימיות... נספח מספר 9: שאלון רמת מצוקה רגשית (BSI)... נספח מספר : שאלון פרטים אישיים...

6 הקשר בין טראומה משנית, חשיפה לאירועי טרור דרך אמצעי התקשורת והתמודדות בקרב סטודנטים ינון שמשינס תקציר מחקר זה עוסק בבחינת השפעתה של חשיפה עקיפה לאירועי טרור דרך שימוש באמצעי התקשורת (טלוויזיה, רדיו, אינטרנט,,SMS עיתונים ושמועות), אשר עלולה לגרום לטראומה משנית, והתמודדות עם הסימפטומים הנפשיים כתוצאה מהחשיפה בקרב סטודנטים ישראליים. הסימפטומים המאפיינים טראומה משנית, זהים במהותם לסימפטומי הפרעת דחק פוסט-טראומתית (PTSD) אולם רמת החשיפה לאירוע הטראומתי שונה כיוון שהפרט אינו נוכח פיזית במקום האירוע ולכן עוצמת סימפטומי הטראומה המשנית נמוכה מזו שב- PTSD.(Figley, (99 המחקר הנוכחי הסתמך על מודל ההתמודדות עם דחק של לזרוס ופולקמן 98) Folkman,,(Lazarus & במטרה לבדוק את גורמי הפגיעות, המשאבים ודפוסי ההתמודדות העומדים לרשות הפרט ואת התפקוד התגובתי-הסתגלותי ומגוון הסימפטומים הפסיכולוגיים הנוצרים כתוצאה מחשיפה עקיפה לטראומה. המחקר בדק מספר השערות לגבי הקשרים בין חשיפה עקיפה לטרור דרך התקשורת, גורמים דמוגראפיים, משאבים אישיים, שימוש באסטרטגיות התמודדות והתפתחות סימפטומים נפשיים:. יימצא קשר חיובי בין חשיפה לאירועי טרור באמצעות המדיה, לבין סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית.. רמת סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית תהיה גבוהה יותר בקרב סטודנטיות לעומת סטודנטים.. רמת סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית תהיה גבוהה יותר בקרב סטודנטים שאינם יהודים לעומת יהודים. יימצא קשר שלילי בין המשתנים סובלנות לעמימות, שליטה ואופטימיות לסימפטומי מצוקה נפשית. וטראומה משנית.. רמת החשיפה למדיה תהיה גבוהה יותר בקרב: א. סטודנטים לעומת סטודנטיות; ב. בקרב סטודנטים יהודים לעומת כאלה שאינם; הסובלנות לעמימות גבוהה. ג. סטודנטים שרמת סובלנותם לעמימות נמוכה לעומת כאלה שרמת 6. התמודדות תווסת את הקשר שבין חשיפה לאירועי טרור דרך המדיה ופיתוח סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית: א. התמודדות ממוקדת רגש-ביטוי רגש וחיפוש תמיכה תגביר סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית. ב. התמודדות נמנעת תפחית סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית. 6

7 בדיקת ההשערות נערכה בקרב סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, מתוכם גברים (%) ו- 6 נשים (8%) והגיל הממוצע היה.9 שנים.(SD=.86) מתוך המשתתפים במחקר 7.% הנם ילידי ישראל, ו- 8.7% הנם יהודים. כלי המחקר כללו את השאלונים הבאים:. שאלון לבדיקת סובלנות לעמימות (סל"ע), 96) Budner,.(Tolerance to Ambiguity;. שאלון התמודדות 989) al.,.(cope; Carver et. שאלון שימוש במדיה.. שאלון קרבה לאירוע טרור.. שאלון חשיפה וקרבה לאירוע טראומתי..6 שאלון עוצמת תסמינים פוסט טראומטיים 99) Rothbaum,.(PSS-SR; Foa, Riggs, Dancu, &.7 שאלון שליטה 978) Schooler,.(Mastery; Pearlin &.8 שאלון אופטימיות 98) Carver,.(Optimism; Scheier & 9. שאלון רמת מצוקה רגשית (99 Derogatis,.(BSI;. שאלון פרטים אישיים. ממצאי המחקר מצביעים על תמיכה חלקית בהשערות. ההשערה כי יימצא קשר חיובי בין תדירות חשיפה לאירועי טרור באמצעות המדיה, לבין סימפטומי טראומה משנית אוששה במלואה. בניגוד למשוער ההתמודדות לא נמצאה כמווסתת את השפעת החשיפה לאירועי טרור, ובניתוח הנתיבים נמצא כי אסטרטגיית התמודדות נמנעת תורמת להתגברות רמת המצוקה הנפשית. נמצא גם כי שימוש באסטרטגיית התמודדות נמנעת מעלה את תדירות השימוש באמצעי התקשורת (לאחר פיגוע) ולא מפחיתה אותו כפי שנובא. נמצא כי שימוש זה באמצעי התקשורת תורם להתגברות רמת המצוקה הנפשית. תדירות השימוש בתקשורת בקרב נשים היתה גבוהה יותר לעומת גברים וזאת בניגוד למשוער. כמו כן, נמצא כי נשים עשו שימוש רב יותר באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש-ביטוי רגש וחיפוש תמיכה. בהתאם למשוער, נשים הראו רמת סימפטומי מצוקה נפשית גבוהה מזו של גברים, אולם לא נמצאו הבדלים ביניהן ובין גברים ברמת חומרת סימפטומי הטראומה המשנית. כמשוער, נמצא קשר שלילי מובהק בין תדירות השימוש בתקשורת לבין מידת הסובלנות לעמימות כך שככל שרמת הסובלנות לעמימות נמוכה יותר עולה תדירות השימוש בתקשורת בשגרה. כמו כן, נמצא קשר שלילי בין סובלנות לעמימות ובין סימפטומי מצוקה נפשית כך שככל שרמת הסובלנות לעמימות נמוכה יותר, עולה רמת סימפטומי המצוקה הנפשית כמשוער. עם זאת ובניגוד למשוער לא נמצא קשר בין סובלנות לעמימות וסימפטומי טראומה משנית. 7

8 בקרב סטודנטים שאינם יהודים רמת הסובלנות לעמימות, תחושת השליטה ומידת השימוש בהתמודדות ממוקדת רגש-ביטוי רגש וחיפוש תמיכה נמצאו נמוכות יותר בהשוואה ליהודים. בהתאם למשוער, רמת סימפטומי המצוקה הנפשית ורמת סימפטומי טראומה משנית נמצאו גבוהים יותר בקרב סטודנטים שאינם יהודים בהשוואה ליהודים אולם, לא נמצאו כל הבדלים בין יהודים לכאלה שאינם ברמת החשיפה למדיה. כמו כן ובהתאם למשוער נמצאו קשר שלילי בין שליטה ובין לסימפטומי מצוקה נפשית וסימפטומי טראומה משנית. בדומה ובהתאם למשוער נמצא קשר שלילי בין אופטימיות ובין סימפטומי מצוקה נפשית וסימפטומי טראומה משנית. נמצא שלילי קשר גם בין משתנה האופטימיות לבין אסטרטגיית התמודדות נמנעת, וקשר חיובי עם התמודדות ממוקדת בעיה. נמצא כי ככל שמידת הקרבה הגיאוגרפית למקום הפיגוע הולכת וגדלה, כך הולך ומתגבר הסיכוי להתפתחות סימפטומי מצוקה נפשית וטראומה משנית וכן כי קיים קשר חיובי בין קרבה גיאוגרפית לסימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית. רמת סימפטומי המצוקה הנפשית וסימפטומי טראומה משנית נמצאו גבוהים בקרב נבדקים שהיו מעורבים באירועי טרור בהשוואה לאלו שלא היו מעורבים. הממצא העיקרי של מחקר זה הוא שמידת החשיפה העקיפה לאירועי טרור בישראל דרך אמצעי התקשורת (טלוויזיה, רדיו, עיתונים, שמועות, אינטרנט ו- SMS ) קשורה בקשר חיובי לתסמיני מצוקה נפשית וטראומה משנית. לפיכך, הדיווח הקרוב והמפורט של אמצעי התקשורת בישראל על אירועי טרור עלול להוות גורם סיכון עבור חלק מן הסטודנטים הצעירים הנחשפים אליו בעיקר בעלי תחושת שליטה גבוהה יותר, אלו הנוטים להשתמש בהימנעות כאסטרטגיית התמודדות ונשים, אם מניחים שמידת חשיפה גוררת מצוקה וטראומה. ניתן לציין מספר מגבלות מתודולוגיות ומעשיות הכוללות אי יכולת שליטה במשתנים הנחקרים, כולל פרק הזמן בו התרחשו אירועי הטרור ביחס לתקופה בה חולקו שאלוני המחקר ונתוניהם הדמוגראפיים של הנבדקים. יחד עם זאת, הממצאים מצביעים על קיום קשר חיובי ואף על תרומה של תדירות השימוש באמצעי התקשורת בזמן פיגוע וחשיפה באמצעותם לאירועי טרור טראומתיים, לבין התגברות סימפטומי מצוקה נפשית וסימפטומי טראומה משנית. תוצאות אלה מצביעות על עצם החשיבות הרבה במודעות לסיכונים שבחשיפה עקיפה לטרור ולטראומות דרך אמצעי התקשורת, בעיקר בקרב אוכלוסיות בעלות פגיעות גבוהה (נשים, לא יהודים, נפגעי פעולות איבה, וישראלים שאינם ילידי הארץ). עוד הומלץ על בניית מודל שיאפשר חיזוי מהיר ומדויק של אוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה וכן שילוב שיטות טיפול אישיות וקבוצתיות כולל מתן הדרכה, לאותם אנשים המצויים בסיכון ואשר נחשפו באופן עקיף לטרור. 8

9 המלצה נוספת התמקדה בהפחתת תדירות השידורים הכוללים מראות קשים לאחר אירוע טרור באמצעי התקשורת השונים, העלולים לגרום לסימפטומי מצוקה נפשית וטראומה משנית. הומלץ גם ליידע ולתדרך את הציבור הרחב בקשר לסכנה שבחשיפה עקיפה לאירועי טרור. 9

10 רשימת טבלאות עמוד טבלה.: נתוני רקע של המשתתפים במחקר... 8 טבלה.: ריכוז הנתונים הפסיכומטריים של כלי המדידה שנמצאו במחקר הנוכחי... טבלה.: מתאמי המשתנים של מודל המחקר טבלה.: הבדלים בין גברים לנשים במשתנים של מצוקה נפשית... טבלה.: הבדלים בין יהודים לאלה שאינם יהודים במשתני מצוקה נפשית וטראומה משנית... טבלה.: מקדמי מתאם פירסון בין סובלנות לעמימות, שליטה ואופטימיות לבין סימפטומים של מצוקה נפשית וטראומה משנית... טבלה.: הבדלים בין גברים לנשים במשתנים של תדירות שימוש בתקשורת טבלה.6: הבדלים בין ילידי ישראל לאלה שאינם ילידי ישראל במשתנים שונים... טבלה.7: הבדלים בין נבדקים שהיו מעורבים באירוע טרור ואלו שלא במשתנים של סימפטומי מצוקה נפשית וטראומה משנית... טבלה.8: הבדלים בין יהודים לכאלה שאינם יהודים על פי משתנים שונים... טבלה.9: מקדמי ביתא של המשתנים המנבאים סימפטומי מצוקה נפשית וטראומה משנית טבלה.: מקדמי ביתא של המשתנים המנבאים חשיפה לאמצעי התקשורת (לאחר פיגוע טרור)... טבלה.: מקדמי ביתא של המשתנים המנבאים התמודדות...

11 רשימת תרשימים עמוד 6 תרשים : מודל המחקר... תרשים : המודל שנמצא במחקר הנוכחי...

12 מבוא מאז חודש אוקטובר, עת פרצה אינתיפאדת "אל-אקצה", ועד לתקופה האחרונה סבלו תושבי מדינת ישראל מהתקפות טרור אלימות וקטלניות. קורבנות הטרור הנם אנשים מכל שכבות האוכלוסייה, בני כל הגילים, אשר נחשפו לפעולות טרור שכללו בין השאר: דקירות, ירי, מכוניות תופת, מטעני חבלה ומחבלים מתאבדים, אשר פוצצו עצמם במקומות ציבוריים הומי אדם כגון אוטובוסים, בתי מסעדות, קפה, אולמי שמחות וקניונים. באתר הרשמי של דובר צה"ל, מדווח כי בין התאריכים 9 לספטמבר, ועד ה- לספטמבר, נפצעו 679 ישראלים ונהרגו.( 989 במהלך תקופה זו, נחשפה מרבית החברה הישראלית לחלק נרחב מפעולות הטרור בעיקר דרך אמצעי התקשורת השונים: טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט ושירות המיסרונים בטלפונים הסלולאריים (להלן יופיע בשם.(SMS-short message service הדיווחים בתקשורת נתנו תוקף לכמות, לאקראיות ולשוני במגוון הפיגועים, ובכך חיזקו את תחושות חוסר האונים, חוסר השליטה והחרדה (סולומון, גלקופף ובלייך,.( במחקרים שבדקו את השפעות התקשורת על אוכלוסיות שלא נחשפו ישירות לטרור נמצא קשר בין צפייה במהדורות חדשות טלוויזיונית בנושא הטרור, לתגובות דחק ) al.,.(schuster et בישראל נמצא קשר בין חשיפה תקשורתית למראות הזוועה של פיגועי טרור ופיתוח סימפטומי טראומה משנית ) Rosen,.(Keinan, Sadeh & בהתייחס לקשר טרור-מדיה,,(Secondary Traumatic Stress; STS) ולשימוש שעושים ארגוני הטרור בהעברת מסרים פוליטיים דרך פיגועים המדווחים בטלוויזיה ובתקשורת האלקטרונית הכתובה (אינטרנט ושירות,(SMS מטרת מחקר זה לבדוק את הקשר בין רמת הסימפטומים של טראומה משנית ומצוקה נפשית בקרב סטודנטים ישראלים, ומידת חשיפה לאירועי טרור דרך מהדורות ועדכוני חדשות בטלוויזיה, באינטרנט ושירות ה- SMS. כמו כן, תיבדק האפקטיביות של אסטרטגיות,(Lazarus & Folkman, 98) התמודדות בהן נוקטים הסטודנטים ביחס לפיתוח סימפטומים אלה וכן, ייבדקו הקשרים בין סובלנות לעמימות, אופטימיות, שליטה, מגדר ומוצא, לבין החשיפה לתקשורת. ממצאי המחקר יעלו את הבנתנו לגבי הקשרים בין חשיפה למדיה וסימפטומים של טראומה משנית ומצוקה נפשית בקרב אוכלוסיית סטודנטים הנחשפת במיוחד לאירועי טרור דרך אמצעי התקשורת. הממצאים עשויים אף לסייע לאנשי המקצוע באיתור אוכלוסיות בעלות סיכון ללקות בסימפטומים אלו, מתוך כוונה לספק תוכניות מניעה והתערבות לצד אסטרטגיות התמודדות וטיפול מתאימות. במקביל, המחקר עשוי לאפשר הערכה של כמות החשיפה התקשורתית המומלצת לאוכלוסיות צופים שונות בעת שידור אירועים טראומתיים וכן אילו תכנים עשויים להותיר סימפטומים חמורים יותר. הערה: בכל מקום במאמרים המקוריים בהם מופיע אזכור לסימפטומים של הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בהקשר של חשיפה עקיפה לטראומה, אנו מגדירים זאת בעבודה כטראומה משנית.

13 . רקע תיאורטי. מהי טראומה? חוויות טראומתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני ונראה כי הן מטביעות בו את חותמן באופן יומיומי. המונח טראומה, מקורו ביוונית ופירושו חבלה. מונח זה מציין פגיעה פיזית, אשר מקורה בכוח חיצוני ישיר. הספרות העכשווית מגדירה טראומה כפגיעה, שמקורה באיום רגשי קיצוני, או פיזי 998) Rosenham,.(Seligman & במהדורה השלישית של (98 (APA, קטגוריה חדשה: "Posttraumatic Stress ה- DSM הוכנסה Disorder" ופירושה הפרעת דחק בתר חבלתית (להלן תיקרא.(PTSD הקריטריונים לאבחון,PTSD כוללים (A במהדורה הנוכחית של ה- DSM (APA, ( מספר אשכולות. האשכול הראשון (קריטריון מחייב שהאדם ייחשף לאירוע טראומתי שבו הוא חווה/היה עד/התעמת עם אירוע המערב מוות/איום במוות/פגיעה או איום לשלמות הפיסית שלו/של אחרים. כמו כן, על תגובת הפרט להתאפיין בפחד/חוסר אונים/אימה. האשכול השני מחייב חוויה מחדש (Re-experiencing) של האירוע הטראומתי באופן מתמשך ובצורות שונות, למשל, חלומות או היזכרויות חוזרות ונשנות של האירוע, הגורמים לתחושת מצוקה (Avoidance) האשכול השלישי מאופיין בהתנהגות המנעותית מתמשכת מגירויים המזכירים.(Intrusion) את הטראומה כמו גם הימנעות כוללת מפעילויות שבעבר נחוו כמהנות. האשכול הרביעי מאופיין בתחושת עוררות יתר,(Hyper-arousal) למשל, דריכות וקושי להתרכז. על התסמינים להמשך מעל ולגרום חודש, למצוקה קלינית ופגיעה משמעותית בתפקוד חברתי ותעסוקתי. תיאורים פנומנולוגיים ואפידמיולוגיםאלה מלמדים כי למרות של- PTSD גורם אטיולוגי מוגדר והכרחי, הוא איננו גורם מספיק להתפתחות ההפרעה (99,(Davidson, עובדה המלמדת על קיומם של גורמי סיכון נוספים. קיימת הסכמה כי %-% מבין החווים אירוע טראומתי, יפתחו.(Breslau et al., (998 PTSD עם זאת, קשה לנבא את תגובת הפרט למצב טראומתי, ונראה כי תגובתו תלויה במספר גורמים רב. יש הגורסים כי חשיפה קודמת לטראומה והיסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית, מגבירות את נטיית הפרט לפתח סימפטומי.(Amir & Sol, 999; Breslau et al., 99) PTSD אחרים טוענים כי הסבירות להופעת.(Al-Saffar et al., ; Davidson, 99) משתנה, בהתאם לסוג האירוע הטראומתי ולעוצמתו PTSD בשנים האחרונות, ניתנה תשומת לב מיוחדת לתגובתם של אנשים מתחום בריאות הנפש, אשר נחשפו לסיפורים ולחוויות של נפגעי טראומה. נמצא כי מטפלים שנחשפו לאירועים טראומטיים באמצעות שיחזור הטראומה, פיתחו סימפטומים המאפיינים.(Figley, ;98 ;988 (99 PTSD על בסיס ממצאים אלה, התפתחה ההבנה כי תסמינים פוסט טראומתיים יכולים להתפתח גם עקב חשיפה בלתי ישירה,

14 תהליך שכונה טראומה משנית. הבנה זו היוותה בסיס להרחבת המחקר ביחס להשפעתה של חשיפה עקיפה על אוכלוסיות שונות.. טראומה משנית פיגלי (978,(Figley, מחלוצי המחקר בתחום הטראומה המשנית, היה הראשון אשר טען כי בני משפחה, חברים, ואנשי מקצועות הטיפול, הינם בעלי פגיעות גבוהה לפיתוח טראומה משנית עקב מעורבותם הרגשית והאמפתית עם נפגעי טראומה. פיגלי (98,(Figley, הגדיר ראשית את המונח טראומה משנית כדחק או איום רגשי הנחווה על ידי אנשי מקצוע (אנשי משטרה וכוחות הצלה, אחיות, רופאים, ומטפלים בבריאות הנפש), חברים ובני משפחה המספקים שירותים או מצויים במגע או בקשר קרוב עם נפגעי טראומה. לטענתו, תגובות הזדהות או אמפתיה כלפי נפגעי הטראומה הן טבעיות ומותאמות, אך עלולות לעורר חוויה אישית של איום ) Figley הסימפטומים המאפיינים את הטראומה המשנית, זהים במהותם לסימפטומים.(& Kleber, 99 המופיעים בקרב אנשים אשר חוו טראומה בעצמם ופיתחו תסמינים אלה ( Baird,.(Jenkins & ההבדל העיקרי והמשמעותי הנו רמת החשיפה לאירוע הטראומתי ולתוצאותיו: במקרה של חשיפה ישירה עלול להתפתח,PTSD ואילו במקרה של חשיפה עקיפה, המתרחשת כתוצאה מהזדהות רגשית או יחס אמפתי (Figley, 99).(Figley, 988) המוצע לקורבן הטראומה, עלולה להתפתח טראומה משנית פיגלי תיאר שלושה סימפטומים של טראומה משנית המשותפים גם ל- PTSD :. חוויה מחדש של האירוע הטראומתי.. הימנעות מגירויים, המהווים תזכורת לטראומה, ו/או קהות חושים ביחס לגירויים אלו. עוררות. פיזיולוגית מתמשכת. למעשה, ניתן לומר כי חרף אי הבהירות שבהגדרת טראומה משנית, על ההפרעה לכלול מספר תסמינים המופיעים בקריטריונים C, B, ו- D מתוך האבחנה של,(APA, ( PTSD בעוד שהדרישה המופיעה בקריטריון A, לנוכחות בפועל במקום האירוע, אינה מתמלאת. מספר משתנים נמצאו כבעלי השפעה או כמגבירים את הסיכון להתפתחות טראומה משנית, ביניהם קרבה גיאוגרפית לאירוע הטראומתי, המהווה גורם משמעותי, כך שככל שהמרחק הגיאוגרפי למקום ההתרחשות קטן, עולה הסיכון להתפתחות סימפטומי הטראומה המשנית ) ; al., Blanchard et חוקרים אחרים טענו כי תחושות סובייקטיביות של זמינות רגשית נתפסת, קירבה.(Galea et al., לקורבנות, תדירות החשיפה, מידת מעורבות ושביעות רצון מתמיכה חברתית, עשויות למתן את עוצמת הסימפטומים בעקבות חשיפה משנית לטראומה ( Hyman,.(Figley, ;986 טרור בישראל מופיע בתדירות גבוהה, ומשום כך, אנשים רבים נחשפים אליו באופן עקיף, לא מכוון ולא רצוני. על כן, פעולות טרור עלולות לגרור טראומה משנית דרך חשיפה באמצעי התקשורת.

15 .. טראומה משנית לאחר אירועי טרור טרוריזם הנו תוצר של פעולה מכוונת שנגרמה בידי אדם. אלו אירועים בעלי אופי אלים, הכוללים שימוש בפצצות וכלי נשק שונים, כאלה המיועדים כולל להשמדה המונית, המסכנים חיי אדם, ואשר Fullerton et al., ; Stamm, Higson-) מותירים יחידים, משפחות ואוכלוסיות שלמות במצוקה רבה.(Smith & Hudnall, קרלינשטן 99) (Crelinsten, טען כי טרוריזם הינו איום המשלב שימוש באלימות, מתוכנן בסודיות ומבוצע בזדון ללא כל אזהרה מוקדמת, מכוון כנגד סדרה של מטרות, בניסיון לאלץ כניעה או מחויבות מצד סדרת מטרות שנייה, תוך זריעת פחד או יצירת רושם מאיים בקרב קהל רחב. בשל גרימתם המכוונת לכאב וסבל, מהווים אירועי טרור סוג של אלימות בין-אישית, ונחשבים לגורם דחק רגשי רב עוצמה ובעל השלכות חמורות, כגון התפתחות דיכאון חרדה ו- PTSD Ursano, Fullerton, & Norwood, ).( מעיון בספרות המקצועית עולה כי אירועי טרור משפיעים לא רק על אנשים שנפגעו או שהיו קרובים למוקד הפגיעה בעת התרחשות האירוע, אלא גם על פרטים בקהילה שלא נכחו בו פיזית. כמו כן, נמצא כי השפעה זו עלולה להיות בעלת משמעות קלינית מרחיקת לכת.(Slovic,99) התקפות ה- בספטמבר אפשרו להעריך רמות מצוקה של אנשים, בעקבות אירוע בקנה טרור מידה גדול. בסקר לאומי מייצג, אשר נערך בארצות הברית כשבוע לאחר מתקפות הטרור של ה- בספטמבר, נמצא כי % מהנבדקים שלא נחשפו ישירות לאירועים עצמם, אלא דרך הטלוויזיה, דווחו על סימפטום טראומה משנית אחד או יותר ברמה גבוהה. 9% מהנבדקים דווחו על סימפטום אחד או יותר ברמה נמוכה. סימפטומים קליניים משמעותיים התגלו גם בקרב אנשים החיים במרחק רב ממקום המתקפות ) Ursano,.(Schuster et al., ; מחקר אחר בדק את רמות החרדה בקרב אזרחים אמריקאים לאחר אירועי ה- לספטמבר. נמצא כי 8% מהנבדקים, חוו חרדה מהתקפות טרור עתידיות כחודש לאחר מתקפת הטרור. אחוז הנבדקים שחוו חרדה הלך ופחת ככל שחלף זמן מהמתקפה, ונמצא כי 6 חודשים לאחר מכן, 7.% מהנבדקים עדיין דווחו על תחושות חרדה ( al.,.(silver et מידת הקרבה הגיאוגרפית לאירועי טרור נמצאה כגורם סיכון לפיתוח סימפטומים של הפרעת טראומה משנית. לדוגמא, ה- לאחר בספטמבר נמדדו רמות יותר גבוהות של סימפטומי טראומה משנית בקרב תושבי מנהטן ) al.,,(galea et ותלמידי מכללות בניו יורק ) al.,,(blanchard et בהשוואה לאוכלוסיות באזורים מרוחקים יותר. ההשפעה הפסיכולוגית של טרור בישראל, עשויה להיות שונה מזו שבארצות הברית. בעוד שהאמריקאים נחשפו בעוצמה גבוהה לטרור הבינלאומי ב- לספטמבר,, ישראלים נחשפו אליו זמן.(Mansdorf & Weinberg, ) רב קודם לכן, לעיתים על בסיס יומיומי במהלך שנות קיומה של

16 Shalev, ) המדינה, נחשפה החברה הישראלית לא רק לפעולות טרור חוזרות וקשות, אלא גם למלחמות 996). בארבע השנים האחרונות גדל מספר הישראלים הסובלים מהפרעות נפשיות על רקע טראומה, בשל חשיפה מסיבית עקיפה להתקפות טרור. בעקבות כך, בסוף שנת בוצע מחקר שבדק תגובות ישראלים % לטרור כתוצאה מאינתפאדת "אל-אקצה". נמצא כי מהנבדקים סבלו מתמונה קלינית מלאה של % הפרעת טראומה משנית, בעוד שבקרב מהם נמצא לפחות סימפטום אחד או יותר של ההפרעה ( Solomon,.(Bleich, Gelkopf & נתונים אלו הם ראשוניים וההערכות עדיין לא מדוייקות. רק בשנים האחרונות, עם שינוי הגישה ביחס לקריטריון A של אבחנת,PTSD כלומר, ההבנה שלא רק האירוע הטראומטי משפיע, החלו לבדוק את גורמי פגיעותו של הפרט, תוך שימת דגש על התפקוד התגובתי-הסתגלותי לאירוע הטראומתי. מאחר וכך, ישנה חשיבות רבה בכל שלב של האבחנה למאפייני הדחק הטראומתי, למשאבים הפנימיים והחיצוניים העומדים לרשות הפרט ולדפוסי ההתמודדות שלו. אלה ישפיעו הן על עיצוב התגובות ההתנהגותיות והן על היעדים להתערבות ( al.,.(shalev et. מודל הדחק.. הערכת מצב דחק,(Lazarus & Folkman, 98) מודל הדחק וההתמודדות של לזרוס ופולקמן מבחין בין תהליכי הערכה קוגניטיביים המתחלקים לשני שלבים: הערכה ראשונית והערכה שניונית. תהליכים אלה מצויים בבסיס תפיסת הדחק והתמודדות הפרט עמו: הערכה ראשונית מוגדרת כהערכת המצב במונחים של האם הוא רלבנטי לאדם, והאם משמעותו חיובית או שהוא נתפס כמצב דחק (סולומון ואחרים, ). תהליך זה מושפע משלוש קבוצות גורמים:. מאפייני המצב - כאשר המצב מוגדר כדחק, הוא מוערך כאובדן, איום או אתגר. מאפיינים נוספים המשפיעים על עוצמת הדחק הם: מידת מוכרתו, הסבירות להתרחשותו ומידת בהירותו.. נורמות תרבותיות - דרישות תפקיד, ערכים ומנהגים.. המבנה הפסיכולוגי של הפרט - גורמי מוטיבציה, אמונות לגבי העצמי, אוריינטציית שליטה, אינטליגנציה ונטיות התמודדות. הערכה שניונית הינה האומדן של אדם לגבי יכולת ההתמודדות שלו, יחד עם הערכת המשאבים האישיים שלרשותו. אומדנים אלו מהווים גורם מכריע ביכולת להתגבר על האיום, או ביכולת להסתגל לפגיעה/אובדן אשר התרחשה. הערכה שניונית מושפעת מעוצמת האיום או האובדן (המהווה תוצר של ההערכה הראשונית), מתפיסת יכולתו של הפרט לשלוט בסיטואציה הנתונה, וממשאבי ההתמודדות המצויים לרשותו (משאבים פיזיים, חברתיים, חומריים, פסיכולוגים-אישיותיים). תהליכי ההערכה משפיעים על אופן התמודדות הפרט עם מקור הדחק (.(Folkman, הם גם עשויים לספק חלק מן ההסבר להבדלים ברמות פיתוח סימפטומי טראומה משנית, על רקע משתנים אישיותיים שונים. 6

17 .. התמודדות עם מצב דחק מספר מודלים מרכזיים עוסקים בהתמודדות הפרט עם דחק. לזרוס ופולקמן הגדירו התמודדות כמאמצים קוגניטיביים והתנהגותיים הננקטים על ידי הפרט, לטיפול בדרישות הפנימיות והחיצוניות הניצבות בפניו, החשובות לרווחתו, כאשר דרישות אלו מהוות עומס על משאביו, בזמן שתגובה שגרתית אינה מספיקה 98) Folkman,.(Lazarus & המודל של לזרוס ופולקמן (98 Folkman,,(Lazarus & מתווה שתי אסטרטגיות התמודדות עיקריות עם דחק: א. התמודדות ממוקדת בעיה - נועדה לתעל ולהפנות משאבים, על מנת להשתלט על או לפתור את הבעיה יוצרת הדחק. ב. התמודדות ממוקדת רגש - נועדה להקל על המתח המתעורר על ידי האיום, זאת במטרה לווסת, להפחית או להסיר את העוררות הרגשית הקשורה במצבי דחק. סביר להניח כי סגנון התמודדות אופטימאלי הנו זה המכיל את מגוון תגובות ההתמודדות הרחב ביותר שניתן, הכולל הן התמודדות ממוקדת בעיה והן התמודדות ממוקדת רגש (99 Ben-Zur,.(Zeidner & Carver, Scheier & ) מודל נוסף המציג אסטרטגיות התמודדות הוצע על-ידי קרבר ושותפיו.(Weintraub, 989 הם איתרו חמש עשרה אסטרטגיות התמודדות, שחלקן מסווגות כאסטרטגיה ממוקדת בעיה, הנחשבת ליעילה והסתגלותית, וחלקן אסטרטגיה ממוקדת רגש למשל, ביטוי רגשי או הימנעות, כאשר חלק מאסטרטגיות ההתמודדות השייכות לאסטרטגיה זו, נחשבות לפונקציונאליות ולעיתים.(Ben-Zur, ) מסייעות בפתרון בעיות, אך רובן נחשבות בלתי יעילות תחת תחום האסטרטגיות הממוקדות בבעיה, כלולות:. התמודדות פעילה.. תכנון.. דיכוי פעולות מתחרות.. איפוק.. שימוש בתמיכה חברתית אינסטרומנטאלית. תחת תחום אסטרטגיות ההתמודדות הממוקדות ברגש, כלולות אסטרטגיות של ביטוי רגשי וקבלת המצב:. שימוש בתמיכה חברתית רגשית.. ראיה חיובית וצמיחה...6. קבלת המצב.. מיקוד ברגש ושחרורו. פנייה לדת. שימוש בהומור. כמו כן ישנן אסטרטגיות... התמודדות הממוקדות ברגש וקשורות להימנעות: ניתוק התנהגותי. ניתוק מחשבתי. ניתוק באמצעות אלכוהול וסמים.. הכחשה 99) Bridges,.(Scheier, Carver & בהתייחס לעובדה כי יש אנשים המפתחים סימפטומים של טראומה משנית בעקבות חשיפתם העקיפה לאירוע טראומתי, בעוד שאחרים אינם מפתחים, ייתכן כי המבחין ביניהם הוא סוג האסטרטגיות ואופן השימוש בהן בעקבות חשיפה בלתי ישירה לאירוע... התמודדות עם אירוע גורם דחק וטראומה משנית עדויות מחקריות מצביעות על קיום קשר בין שימוש במנגנוני התמודדות לרווחה נפשית ולתפקוד (Lazarus, 98) תקין 99) Ben-Zur,.(Zeidner & לזרוס גרס כי במצבי דחק, בהם תנאי הסביבה מוכתבים ואינם ניתנים לשליטה ושינוי (חולי קשה, טראומות ומשברים), שימוש במנגנוני התמודדות דמויי 7

18 הכחשה (אסטרטגיות התמודדות המנעותיות) עשוי להיות בעל ערך הסתגלותי רב. תהליך זה, כך נטען, עשוי להוביל להסתגלות טובה יותר של האדם המתמודד. מספר מחקרים מחזקים טענה זו. למשל, נמצא כי הכחשה של חומרת חולי של שיתוק אצל ילדם איפשרה להורים לתפקד טוב יותר מול ילדיהם ) Davies, תהליכי התמודדות דמויי הכחשה במצבי חולי קשה הגורמים למוגבלות, הביאו להסתגלות,.(96 לתפקוד ולתוצאה חיובית גם בקרב חולי סרטן (9 al., (Cobb et ונפגעי עמוד שדרה (97.(Dinardo, כמו כן, נמצא כי אנשים שלקו בהתקף לב חריף והשתמשו במנגנוני התמודדות דמויי הכחשה, הפגינו Stern, ) אופטימיות רבה יותר, תפקדו היטב בעבודתם ובחיי המין שלהם וסבלו פחות מדיכאון וחרדה.(Pascale & McLone, 976 לעומת זאת, שימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש וממוקדות בעיה מהווה רכיב חשוב בהתמודדות עם אירועים טראומטיים (989 Rothbaum,.(Foa, Skeketee & עוד נטען כי הדרך בה אנשים מעבדים ומפרשים אירועי דחק ואת תוצאותיהם, עשויה להוות משתנה משמעותי בהתפתחות של PTSD מעט (996 al.,.(horesh et ידוע על מידת יעילותן של אסטרטגיות התמודדות שונות והקשר שלהן לסימפטומים של PTSD וטראומה משנית. יחד עם זאת, חוקרים מצאו כי יכולת התמודדות הינה הגורם המשמעותי ביותר התורם לרמת הטראומה העקיפה הנחווית וכי העדר יחסי של גורמי הגנה והתמודדות לעומת נוכחות של גורמי סיכון העלו את רמת הטראומה העקיפה (.(Young, בנוסף נמצא כי חלק מאסטרטגיות ההתמודדות יעילות פחות מאחרות בעיבוד מוצלח של אירועים טראומתיים ) & Clohessy למשל, נמצא כי חיילים שלחמו בוייטנאם ואובחנו כסובלים מ- PTSD, השתמשו יותר.(Ehlers, 999 באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש לעומת חיילים שלחמו ולא אובחנו כסובלים מ- PTSD או כאלה שלא לחמו 987) Carnevale,.(Nezu & עוד נמצא כי לוחמים במלחמת וייטנאם שאובחנו כסובלים מ- וחיפשו אחר סיוע למצוקותיהם, השתמשו יותר באסטרטגיות ממוקדות רגש (לקיחת אחריות PTSD והאשמה עצמית), מאשר באלה הממוקדות בעיה (99 Keane,.(Blake, Cook, & אסטרטגיות ההתמודדות הנפוצות בקרב אנשים אשר לא נכחו פיזית באירועי הטרור של ה- בספטמבר, ואשר לקו בטראומה משנית, נבדקו כשבוע לאחר המתקפה. האסטרטגיות שנמצאו הן: שיחה עם אנשים אחרים, פנייה לדת, השתתפות בפעילויות קבוצתיות, עיסוק בתרומה ועזרה לאחרים ) Schuster al.,.(et אסטרטגיות אלו נחשבות כממוקדות רגש, והן משמשות לויסות מצוקות רגשיות הקשורות לדחק Folkman,98).(Lazarus & עוד נמצא כי לאסטרטגיות הימנעות (למשל, הימנעות מצפייה בטלוויזיה), היו השפעות חיוביות על האנשים בטווח הקצר ( al.,.(schuster et חוקרים בישראל את בדקו אסטרטגיות ההתמודדות הנפוצות ביותר להתמודדות עם טראומה משנית. אסטרטגיות ההתמודדות היו חיפוש אחר בני משפחה או חברים מיד לאחר התקפת הטרור, וכן 8

19 חיפוש אחר תמיכה חברתית רגשית ואינסטרומנטאלית. במונחים אמפיריים, 8% נתמכו על ידי האנשים הקרובים להם ביותר, 8% נתמכו על ידי משפחותיהם וחבריהם, 7.8% בודדו עצמם מבחינה רגשית, שאבו כוחות מהדת או ממקורות אמונה אחרים ו-.6% השתמשו בהומור כמנגנון התמודדות 9.8%.(Bleich et al., ) החשיפה העקיפה לאירועי טרור יכולה להתרחש בדרכים שונות. דרך אחת היא אמצעי התקשורת השונים, המהווים צינור לתיעודם ולהעברתם. על בסיס תפיסה זו, הוקדשה תשומת לב מיוחדת למחקרים הבודקים קיום קשרי גומלין בין הטרור למדיה. קשרים אלו נמצאו מזינים זה את זה ומגבירים את השפעתו התקשורתית של הטרור והשלכותיו, לרבות פיתוח סימפטומים של הפרעת טראומה משנית.(Schuster et al., ). חשיפה משנית לטרור באמצעות התקשורת אמצעי התקשורת המכונים גם "מדיה", מוגדרים כמושג כללי, אשר משמעותו היא כל שיטות או ערוצי האינפורמציה והבידור. תקשורת ההמונים כוללת עיתונים, רדיו, טלוויזיה (997 (Wilkinson, וכן, שימוש בהעברת מידע ועדכוני חדשות ברשת האינטרנט ( Johnson,.(Swenson & שאיפתם של אמצעי התקשורת היא הבאת תיאורים אותנטיים, קרוב ככל הניתן לזמן התרחשות האירועים (997.(Wilkinson, נוסף לטלוויזיה, המהווה את המדיה העיקרית לעדכוני חדשות, ניתן להתעדכן במידע מקוון דרך רשת האינטרנט. מספר תכונות המאפיינות את רשת האינטרנט (הנגישות הפשוטה והקלה אליה, הגישה לכל מקום בעולם) מספקות לארגוני הטרור ולאנשי התקשורת זירה קלה ואפקטיבית לפעולה ) & Tsfati Swenson ) ברשת עצמה מוצגים כיום למעלה משלושה מליון קישורים למונח "טרוריזם".(Weimann, מכאן נראה, כי קיימת סבירות שבעת כניסתם של אנשים ועבודתם ברשת ובודאי.(& Johnson, אנשים הנכנסים באופן מכוון, הם יחשפו למראות טראגיים ולדיווחים העוסקים בטרור, וכן לעדויות (Kingston, 99; Wilkinson, 997) מרגשות ומידע מטריד אחר. מספר חוקרים תיארו את הקשר בין הטרור והמדיה, כמערכת יחסים סימביוטית: ארגוני הטרור משתמשים במדיה להעברת מסרים פוליטיים לקהל היעד שלה, ובאותה העת, מספקים חדשות מרתקות לאמצעי התקשורת (99.(Nacos, בבעלות חלק מארגוני הטרור אתרי אינטרנט, תחנות רדיו וטלוויזיה, דרכם הם מעבירים אינפורמציה, מסרים פנים ארגוניים ופוליטיים, גיוס תרומות ומתנדבים ( Edwards,.(Zanini & ניתן להמחיש את הסימביוזה טרור-מדיה דרך אירועי ה- /9, בהם חווה הציבור האמריקאי טראומה קשה, משום שאנשים רבים המרוחקים ממקום הפיגוע, חוו אירוע זה כאילו היו חלק מכל המתרחש באמצעות צפייה בשידורי הטלוויזיה בזמן אמת. כתוצאה מכך, סיקורי התקשורת האמריקאית 9

20 ואספקת מידע חדשותי אודות האירועים, לא רק פעפעו לתוך החברה והתרבות האמריקאים, אלא גם העלו את המודעות לקונפליקט מול האסלאם (.(Chermak, השפעתה המשמעותית של המדיה התגלתה לאור ההבנה כי אנשים אשר לא נכחו פיזית במקום התרחשות האירוע, הושפעו ממנו וחלקם אף פיתחו סימפטומים של טראומה משנית (98.(Figley, מחקרים רבים המחישו את השפעתם של שידורי טלוויזיה בנושא הטרור על הצופים: מבין צופי מהדורות חדשות טלוויזיוניות, שסיקרו את אירועי הטרור ב- /9, % דווחו על סימפטום טראומה משנית בולט אחד או יותר ( al.,.(schuster et מחקר אחר בדק את ההשפעה של חשיפה עקיפה חודשים לאחר אירועי ה- /9, בקרב אוכלוסיה אקדמית שכללה בין השאר סטודנטים, אנשי סגל ומנהלה. 76% מתוכם דווחו על סימפטום טראומה משנית אחד או יותר ואצל % התגלו סימפטומים ומעלה, כאשר סוגי הסימפטומים הבולטים היו הימנעות ועוררות יתר ) & Swenson עוד נמצא כי חדשות המסקרות אירועי טרור גורמות לאנשים תחושות פחד וערעור.(Johnson, סכמות יסוד כגון, העולם אינו מקום בטוח (.(Klein, תגובותיהם של ילדים בעקבות הצפייה במשדרי טלוויזיה בהם נראו פיצוצים, נמצאה אף היא קשורה בפיתוח סימפטומי טראומה משנית (.(Bates, לא רק סיקורים טלוויזיוניים של טרור עשויים להיות קשורים לפיתוח סימפטומי טראומה משנית מאחר ונמצא קשר בין אמצעי תקשורת נוספים המסקרים אירועי טרור להתפתחות סימפטומים אלו. למשל, מתוך קבוצת ילדים בגיל - שנים, שנחשפו לאירועי ה- /9 דרך טלוויזיה, אינטרנט והמדיה הכתובה, אלו שנחשפו לאירועים דרך האינטרנט פיתחו מספר רב יותר של סימפטומי טראומה משנית ) al., Saylor et ממצא זה מציע כי ייתכן שלאינטרנט השפעה בעלת עוצמה רבה מזו של הטלוויזיה בפיתוח.( סימפטומים אלו בקרב צעירים. מרבית האוכלוסייה בישראל לא נכחה פיזית באירועי טרור, אך למרות זאת, חוותה אותם בדרך עקיפה בקול, בתמונות ובמידע מדובר וכתוב דרך אמצעי התקשורת השונים: טלוויזיה, אינטרנט ורדיו. השפעת החשיפה לאירועי הטרור בישראל נבדקה בתחילת שנת 998, זמן קצר לאחר שהציבור הישראלי.(Keinan et al., ) נחשף לסדרת קשה פיגועים תוצאות המחקר מצביעות על חשיפה בין קשר תקשורתית דרך הטלוויזיה למראות זוועה של פיגועים ופיתוח סימפטומים של טראומה משנית: הנבדקים דיווחו על העלאת זיכרונות חוזרת ונשנית הקשורה בפיגוע בעקבות הסיקור הטלוויזיוני של אירוע זה. כמו כן, בעקבות סיקור אירועי הטרור, הורים דיווחו כי ילדיהם היו עסוקים באופן תדיר בדיבור, משחק וציור הקשורים לתכנים שנצפו, וכי ילדיהם סבלו מהפרעות בשינה או קשיים בהירדמות. ממצאי מחקרה של סלוואן (,(Slone, הצביעו אף הם על כך כי סיקור תקשורתי של מתקפות טרור בישראל, הוביל לרמות מוגברות של תחושות חרדה בקרב מבוגרים ישראלים שלא נחשפו למתקפות באופן ישיר.

21 האינטרנט וה- SMS הן מדיות אלקטרוניות מודרניות ואינטראקטיביות אשר השימוש בהן הולך וגדל. משום כך, ניתן להניח כי חשיבותם והשפעתם על אוכלוסיית המשתמשים בהם, הולכות וגדלות. לרשת האינטרנט השפעה עצומה על החברה בעולם, בעיקר לאור ההתייחסות להשפעת עדכוני החדשות המשתנים מיידית.(Deuze, ( On-line על פי נתוני ארגון הטלקומוניקציה העולמי, השימוש באינטרנט.(ITU, ) וב- SMS באמצעות הטלפון הסלולארי, התרחב בשנים האחרונות זאת משום שדרכי התקשרות אלו הן נוחות, זולות, מהירות ואינטראקטיביות. ה- SMS מאפשר קבלת עדכוני תנועה, חדשות וכדומה ) Pok,.(Teo & Heong מחקר עדכני על אוכלוסיית משתמשי האינטרנט וה- SMS בסינגפור, חשף כי חתך הגיל של משתתפי המחקר, היה בין ל- 9 שנים, רובם גברים. רמת ההשכלה הממוצעת של רוב המשיבים נעה בין בוגרי קולג' לבעלי דיפלומה אקדמית כלשהי. רובם היו סטודנטים או בעלי מקצוע העובדים בתחומם וברשותם טלפון סלולארי ומחשב אישי. אנשים משתמשים באינטרנט ליצירת תקשורת עם אחרים, קבלת עדכוני חדשות שוטפים וקניית מוצרים. אותם אנשים נוטים להשתמש בשירות ה- SMS, כדי להתעדכן בחדשות, ולתקשר עם אחרים דרך כתיבת וקבלת מסרים רשומים ( Pok,.(Teo & Heong על פי נואל-לויץ ( (Noel-Levitz, סטודנטים באוניברסיטה או בקולג' נחשפים לדיווחים אודות טרור לא רק דרך אמצעי התקשורת, אלא גם דרך קורסים המעלים תכנים המיוחסים לטרור, ונדרשים להראות בקיאות בתחום האקטואליה, לנקוט עמדה בעד/נגד פעילות מלחמתית וכן, חשופים ליוזמות אוניברסיטאיות בתחום ולהעלאת רמת האבטחה בקמפוס. המחקר העכשווי מצביע על קיום משתנים דמוגראפיים כגון מגדר, מוצא ומשתנים אישיותיים כגון סובלנות לעמימות, אשר עשויים להעלות את הסבירות ללקות בסימפטומי טראומה משנית, כתוצאה מחשיפה עקיפה לאירועים קשים.. גורמים בהתפתחות טראומה משנית.. גורמי סיכון דמוגראפיים.(Frans, ) PTSD הדעה כי קיים קשר בין מגדר לפיתוח סימפטומי מקובלת כיום במחקר במקרים רבים נמצא כי נשים נוטות לפתח מספר רב יותר של סימפטומי PTSD יחסית לגברים ) & Amir (Sol, 999 וכי אחוז גבוה יותר של נשים ביחס לגברים, סובל מסימפטומים אלה בעקבות חשיפה לאירוע טראומתי ) Erwin, ; Breslau et al., 999; Davidson, ; Perkonigg, ; Roseman, ; Purves & נמצא, זאת יחד עם כי אחוז גבוה יותר של גברים נחשפים לאירועי טרור.(; Saxe & Wolf, 999 (סולומון ואחרים, ), מלחמה וקרב (.(Breslau, סימפטומי ה- PTSD היו חמורים וארוכים יותר

22 Yehuda, בקרב נשים, באירועים אשר הינם תוצאה של תכנון מוקדם (טרור, אלימות ופשעים אחרים) ) ). גם בטראומות שאינן על רקע של פגיעה זדונית, כמו תאונות דרכים, נמצא כי נשים סבלו פי.6.(Fullerton et al., ) מסימפטומי PTSD ביחס לגברים ניסיונות למתן הסבר לאחוז הסימפטומים הגבוה בקרב נשים גרסו כי נשים נוטות לתפוס גורמי דחק ספציפיים כמאיימים יותר ) & Lurie Bar-Tal, Benight & ) או כי הן מעריכות את יכולת ההתמודדות שלהן כיעילה פחות משל גברים (Glick, 99.(Harper, לעומת מחקרים אלה, במחקרו של רוזמן (,(Roseman, לא נמצא כלל קשר בין מגדר לבין הופעת.PTSD הסבר אפשרי לכך הוא, כי אירוע טראומתי על רקע טרור, דומה במשמעותו לתאונת דרכים או אסון טבע בקרב שני בני המינים במונחים של אקראיותם (דאי, ). בהתאם לממצאים בדבר שוני בתגובות ה- PTSD על רקע מגדרי, נראה כי השילוב בין חשיפה עקיפה לאירוע טראומתי על רקע טרוריסטי ומגדר, עשוי להביא לתוצאות חמורות יחסית, שגדלה כך הסבירות כי נשים ילקו במספר רב של סימפטומי טראומה משנית בהשוואה לגברים. חוקרים בדקו התפלגות ומתאמים של טראומה משנית ודיכאון בקרב אוכלוסיית תושבי מנהטן, -8 שבועות לאחר פיגועי בספטמבר. הם מצאו כי הנשים לקו בסימפטומים של טראומה משנית פי שתיים יותר מאשר הגברים ( al.,.(galea et ממצאים מחקריים מראים כי יותר נשים מפתחות סימפטומי טראומה משנית, גם כאשר הן נחשפות באופן עקיף לאירוע טראומתי אלים. קליין (,(Klein, מצא כי נשים נטו יותר לכבות את הטלוויזיה ולחוש חרדה בעקבות הצגת אירועים אלימים, ותכני מהדורת החדשות גרמו להן לחוש חרדה. לעומתן, גברים נטו להמשיך ולצפות בסיקורים של אירועי אלימות. סקר טלפוני שנערך בישראל, מצא כי אחוז הנשים הישראליות הסובלות מסימפטומים של,(Bleich et al., ) טראומה משנית בעקבות אירוע טרור, גבוה פי חמש וחצי מאשר גברים וכי תגובותיהן לסיקור טלוויזיוני של פיגועים בישראל הצביעו על סימפטומים של טראומה משנית ) et Keinan.(Slone, ( ורמות חרדה גבוהות יותר, ביחס לאלו של גברים,(al., קבוצות אתניות ומיעוטים עשויים אף הם להוות קבוצה בסיכון משמעותי בפיתוח סימפטומי טראומה משנית, כתגובה לחשיפה לאירועים קשים. מיעוט חייב להיות קבוצה לא דומיננטית, שחבריה הם בעלי מאפיינים אתניים, דתיים או שפתיים, השונים מהאוכלוסייה הדומיננטית. חברי קבוצה זו, מראים בדרך כלל תחושת סולידאריות בכוונה לשמור על תרבותם, מסורתם, דתם או שפתם (979.(Capotori, לאחר אירוע ה- בספטמבר, נמצאו הבדלים מובהקים בתגובות הדחק בין קבוצות אתניות שונות (לבנים ולא לבנים) בארצות הברית ( al.,.(schuster et סקר שנערך בקרב תושבי מנהטן, -8 שבועות לאחר אירועי ה- בספטמבר, מצא רמות נמוכות יחסית של סימפטומי טראומה משנית בקרב לבנים ואסיאתיים לעומת שיעור גבוה יותר בקרב שחורים, היספאנים ובני מיעוטים אחרים ( al.,.(galea et

23 הפרעת טראומה משנית נבדקה בקרב חמש קבוצות אתניות שונות של פליטים, החיות בארצות הברית, אשר חוו טראומה קודמת בארץ מולדתם. לנבדקים הוקרנו צילומי טלוויזיה מאירועי ה- בספטמבר. מסקנת החוקרים היתה כי להחייאה מחדש של טראומה בקרב מיעוטים אתניים, יש השפעה קלינית משמעותית יותר על הרגשות והתפקוד התקין מאשר לאלו שאינם פליטים ( al.,.(kinsie et מדינת ישראל מתאפיינת בגיוון תרבותי, הנובע מגלי עלייה מאסיביים ומיעוטים החיים בה. לרוב היהודי (77% מכלל תושבי ישראל), נוספות מספר קבוצות מיעוטים, רובן ערביות (למ"ס, ). המיעוט הערבי שונה מהרוב היהודי במספר פרמטרים סוציו-תרבותיים: דת, שפה, אוריינטציה תרבותית, מבנה המשפחה, סטאטוס חברתי, אוריינטציה פוליטית ולאומיות (99.(Zeidner, הסכסוך הישראלי-ערבי יצר בעיות חברתיות ופסיכולוגיות ( Pines, (Ben-Ari & ולמרות שלאוכלוסיה זו אזרחות ישראלית, היא מופלית לרעה וחשה אמביוולנטיות ביחס לזהותה הלאומית ( Golan,.(Barak & מחקרים שנערכו בישראל, גילו כי סטודנטים ערבים סבלו מרמות גבוהות של דחק בתחום האקדמי, האישי, החברתי והתרבותי יחסית לעמיתיהם היהודים 99) Zeidner,.(Ben-Ari & Pines, ; מחקר נוסף מצא כי במדדי רווחה נפשית, סטודנטים ערביים חשים מצוקה נפשית רבה יותר ביחס לעמיתיהם היהודים Ben-) Gil,.(Ari & לאחרונה, דווח על מחקר שהשווה שכיחות סימפטומי טראומה משנית בעקבות אירועי טרור, בין 6 אוכלוסיות ילדים בישראל (מרכז ירושלים, שכונת גילה-ירושלים, אפרת, גוש קטיף, ערבים ישראלים וערבים פלסטיניים). ראיות לסימפטומים אלו נתגלו בקרב 7.% מהערבים הפלסטינים, ו-.% מהערבים הישראלים. אחוזי הסימפטומים בקרב האוכלוסייה היהודית היו נמוכים בהרבה. סימפטומי הטראומה המשנית שהתגלו, קושרו למשתנים אישיותיים, דתיים, תרבותיים ולאמונה אידיאולוגית ).(Tyano, נוסף למשתנים הדמוגראפיים, סובלנות לעמימות Ambiguity) (Tolerance of הינו משתנה אישיותי שנבדק לאחרונה בהקשרים רבים (אורן, ), אולם עדיין לא נבדק האם הוא מהווה גורם סיכון לפיתוח טראומה משנית... סובלנות לעמימות הסובלנות למצבי אי-ודאות, המכונה גם סובלנות לעמימות הינו משתנה אישיותי שזוהה לראשונה על ידי (96). Budner באמצעותו ניתן לנסות ולהעריך את נטייתו של אדם להתייחס למצבים עמומים, לא Budner, ).(Geller et al., 99) מוכרים ומורכבים, כמאיימים, או כמושכים, רצויים ומאתגרים בדנר 96) התייחס ליכולת זו כאל נעה על רצף, בין מידה נמוכה לגבוהה של יכולת לסבולנות לעמימות. מצב עמום הוא מצב המאופיין בחידוש, מורכבות, או מצב שאינו ניתן לפתרון. במצב כזה ניתן לזהות שתי

24 רמות: הרמה בה הפרט תופס ומעריך את הסיטואציה והרמה של התגובה עצמה. מחקרים בעולם העבודה קשרו בין סובלנות נמוכה לעמימות, לבין הימנעות מסיכון ובעיקר סיכון בהפסד (.(Johanson, חוסר סובלנות לעמימות קושר עם מספר גורמים הקשורים לחרדה, כולל דאגה ) Gosselin, Dugas, Ladouceur, &). חרדה בהגדרתה הקלאסית היא החשש הדיפוזי מפני משהו רע בעתיד. ניתן להעלות את הטענה כי במצב עמום מתעורר חשש כזה ולכן, מידת החרדה בה יחוש אדם תהיה גבוהה יותר. מכאן ניתן לטעון כי ככל שאדם יותר חרד, הוא יימנע יותר ממצבים עמומים (אורן, ). עמימות ואי וודאות לחיי בן משפחה שנעדר באירועי ה- /9, נמצאה כגורמת למצוקה נפשית פרט לכך, ( al.,.(boss et לא נמצאו מאמרים נוספים אשר בדקו את טיב הקשרים בין פיגועים, טראומה, טראומה משנית, אמצעי התקשורת וסובלנות לעמימות... תחושת שליטה (Mastery) תחושת שליטה כוללת את אמונתו ותפיסתו של היחיד כי יש בידו לשלוט על המתרחש בסיטואציה נתונה ) Butler,.(Ben-Zur, ; Mizell, 999; Turner & יש המתייחסים למונח כאל משאב אישיותי פנימי המשפיע על תפיסת הסיטואציה ועל אופני ההתמודדות שיופעלו ( Butler,.(Turner & בהתאמה להגדרה זו, אינדיבידואלים עם רמת שליטה גבוהה עשויים להתמודד בהצלחה רבה יותר עם מצבי דחק בשל אמונתם שביכולתם לפתור בעיות ביעילות. מספר מחקרים בדקו כיצד תחושת שליטה מסייעת לעמידות במצבי דחק (98 Mullan,.(Pearlin, Lieberman, Menaghan & ואכן, נמצא כי אנשים בעלי רמות גבוהות של תחושת שליטה הציגו רמות נמוכות של מצוקה נפשית (989 (Rosenfield, הן בשל היכולת לטפל באופן מעשי במצב הדחק והן בשל היכולת להימנע ממצבי דחק. יחידים עם תחושת שליטה נמוכה עלולים להציג רמות גבוהות של מצוקה משום שהם משייכים בעיות או את המקור של מצב הדחק לגורמים חיצוניים שמעבר לשליטתם או השפעתם ( Butler,.(Turner & יש הגורסים כי לתחושת שליטה ערך פוטנציאלי רב בתרבות האמריקאית והאירופית, כיוון שהיא נחשבת כדרך עקבית להתמודדות עם אתגרים משמעותיים בחיים ומצבי דחק ( Hobfoll,.(Jackson, McKenzie, & קיימת סיבה מוצדקת להאמין כי חשיפה חוזרת ונשנית לאירועים טראומטיים ולמצבים כרוניים גורמי דחק, עלולים לשחוק את תחושת השליטה מתוך הבנה כי אין ביכולתם לברוח או לשנות מצבים בלתי רצויים בחייהם 98) al.,.(pearlin et יחידים בעלי תחושת שליטה נמוכה הראו קושי ליזום ולהתמיד בהשקעת מאמץ כדי לשנות או להימנע ממצבים עתידיים בעייתיים ( Butler,.(Turner & בהתייחסות למודל הדחק, הועלתה סבירות גבוהה כי תחושת השליטה תושפע ממצבי מתח כרוניים בשל הישנותם והקושי לשנותם (98 al.,.(pearlin et כמו כן, נמצא כי למשאבים פנימיים, ובמיוחד לתחושת

25 שליטה יש השפעה מועילה על בריאות נפשית, כך שככל שרמת תחושת השליטה הנמדדת גבוהה יותר, כך עולה רמת הבריאות הנפשית ) Perneger,.(Bovier, Chamot & מחקרים נוספים מצאו כי קיימת סבירות גבוהה לקיום קשר חיובי בין היכולת להשגת תחושת שליטה מעבר לסיטואציה ובכלל זה תפיסת אירוע כמצוי תחת שליטה ליכולת הסתגלות ) 999; Elder, Conger, Jewsbury-Conger, Matthews, &.(Taylors, 98.. אופטימיות בשני העשורים האחרונים ניתנה תשומת לב מחקרית לתפקידה ההגנתי של האופטימיות במצבי ודחק מצוקה 6) Cascio,.(Ai, Evans-Campbell, Santangelo & נטייה לאופטימיות נחשבת למאפיין אישיותי יציב יחסית לאורך זמן, המוכלל מעבר למגוון סיטואציות (6 Rise,.(Thuen & היא מוגדרת כציפיות להשגת תוצאות חיוביות בעתיד, חרף התעמתות עם מכשולים וקשיים נוכחיים לאורך כל מהלך החיים (99 ;98 Carver,,(Scheier & בעוד שציפיות אלה מניבות בדרך-כלל רגשות חיוביים ) Scheier, Bridges,.(Carver, & בעת חווית מצוקה, אנשים המאופיינים אופטימיים מראים נטייה גבוהה יותר בשאיפתם להשגת מטרותיהם ונכנעים פחות ביחס לאחרים (998 Scheier,.(Carver, Spencer & מספר מחקרים מצאו קשרים בין אופטימיות ובין הישגים בתחום ההתנהגותי, הנפשי ובמצב והבריאותי ( Peterson,.(Chang, ; למשל, אופטימיות נמצאה קשורה להישגיות המקנה תחושת שליטה 998) Park,,(Peterson & לתחושת רווחה גופנית ) Taylor, Scheier & Carver, 987; Segerstrom, Scheier, ) ולהפחתת הפרעת מצב רוח בתגובה לאירועי דחק במהלך החיים (Kemeny, & Fahey, 998 Bridges,.(Carver, & חוקרים אחרים הצביעו על קשרים בין אופטימיות והסתגלות, הצלחה בפתרון בעיות ) al., (Carver et al., 998; Peterson & Bossio, ; Scheier et וכן הצלחה בתחום הלימודי והתעסוקתי ).(Peterson, כמו כן, נמצא כי אופטימיות הינה חזאי מובהק למספר אספקטים סובייקטיביים של רווחה נפשית ( Diener,.(Eid & מחקרים אחרים הצביעו על קשר שלילי בין אופטימיות לסימפטומטולוגיה דיכאונית הן באוכלוסייה הכללית ( Vogeltanz, (Vickers & והן באוכלוסיות המוכרות כסובלות ממחלות כרוניות, כגון מחלות לב וכלי דם ( al.,.(shnek et בהתאם למודל הויסות העצמי של קארבר ושייר (999 ;98 Scheier,,(Carver and סביר יותר כי אנשים אופטימיים יניידו מאמצים של התמודדות פעילה כדי להתמודד עם מצבי דחק, בעוד שסביר יותר כי אנשים המאופיינים כפסימיים לא ינתקו מגע מסיטואציות של דחק. לכן, בעת עימות עם מצבי מצוקה, אנשים אופטימיים נוטים לאמץ עמדה של ביטחון והתמדה בעוד שפסימיים נוטים להטיל ספק ולהביע היסוס ( Scheier,.(Carver & כמו כן, גורס המודל כי במצבי דחק אנשים אופטימיים נוטים להשתמש

26 יותר באסטרטגיות התמודדות ממוקדות בעיה, אשר להן ערך סתגלני רב ) Carver, Brissette, Scheier & Armor, 996,(; Taylor & ופחות באסטרטגיות התמודדות נמנעות 99) al.,.(carver et יתר על כן, אנשים אופטימיים נוטים לפעול במספר רב יותר של דרכי ויסות רגשי יעילות, ועובדה זו תורמת לרמתם התפקודית הגבוהה באופן יחסי 996) Armor, (Taylor & ולבריאותם הנפשית 98) Carver,.(Scheier & נטייה לאופטימיות תורמת אף לחשיבה בונה והשלמה עם מצבים בלתי נשלטים, תוך יכולת התמדה במטרה ) Hoffman,.(Aspinwall, Richter, & משום כך, נקודת מבט אופטימית מסייעת בהנעה, תחזוקה ושימור כוח הסבל של הפרט, וזה מביא לשיפור בהתמודדותו עם מצבי משבר ) al., Ai et (6 ודחק ) Bridges,.(Scheier, Carver, & מחקר עדכני 6) al., (Ai et בדק את השפעת מתקפות הטרור של ה- /9 על סטודנטים אמריקאים לתואר ראשון וסטודנטים בעלי תואר ראשון הלומדים עבודה סוציאלית (בוושינגטון, פנסילבניה ונבאדה), ואת תפקיד האופטימיות במצב של מצוקה פוסט טראומטית. הממצאים הצביעו על קשר שלילי בין אופטימיות לבין דרוג סימפטומי.PTSD.6. מודל המחקר המודל המנחה את המחקר הנוכחי מסתמך על שילוב בין מודל הערכת הדחק וההתמודדות של לזרוס ופולקמן 98) Folkman,,(Lazarus & וחשיפה עקיפה לטראומה 99) 988; 98;.(Figley, מתוך הרקע המדעי עולה, כי משתנים כגון רמת החשיפה לאירוע טראומתי דרך אמצעי התקשרות (טלוויזיה, אינטרנט ו- SMS ) סוג אסטרטגיות ההתמודדות, מגדר, מוצא אתני, סובלנות לעמימות, אופטימיות ושליטה, עלולים להוות גורמים מרכזיים בפיתוח סימפטומים והפרעת טראומה משנית (98.(Figley, תוך כדי חשיפה באופן עקיף לגורמי דחק (כגון טרור) דרך אמצעי התקשורת, אנשים נוטים להשתמש באסטרטגיות התמודדות שונות, בניסיון להמשיך ולתפקד באופן תקין ( al.,.(bleich et על פי מודל המחקר, בזמן הצפייה עצמה, אותם אנשים בוחרים האם ובאילו אסטרטגיות התמודדות עליהם להשתמש. בספרות המחקרית נמצא כי חלק מאסטרטגיות אלה נמצאו כיעילות וחלקן כיעילות פחות או לא יעילות כלל, במניעת התפתחות סימפטומי.(Zeidner & Ben-Zur, (99 PTSD לזרוס דיווח למשל, על מספר מחקרים שהצביעו על כך ששימוש במנגנוני התמודדות דמויי הכחשה (אסטרטגיות ההתמודדות.(Lazarus, 98) הימנעותיות) במצבי דחק, משבר וחולי חמור, נמצא קשור להסתגלות טובה יותר לפי ממצאים אלו, הימנעות או הכחשה עשויות להועיל לאדם להתמודד באופן טוב יותר כאשר נחשף לאירוע טרור במדיה. 6

27 א. בהתאם לסקירת הספרות, עדיין לא נבדק הקשר בין רמת חשיפה עקיפה לאירועי טרור דרך אמצעי תקשורת דוגמת טלוויזיה, אינטרנט ו- SMS, לפיתוח סימפטומים של הפרעת טראומה משנית, בקרב אוכלוסיות שונות. המחקר הנוכחי יתמקד באוכלוסיית סטודנטים, תוך התייחסות למשתני רקע דמוגראפיים (מוצא, לאום ומגדר) ומשתנים אישיותיים (סובלנות לעמימות, אופטימיות ושליטה), כגורמים העשויים להגביר או להפחית את הסיכוי לפתח סימפטומים של הפרעת טראומה משנית. כמו כן, יבדוק המחקר אילו מבין אסטרטגיות ההתמודדות יעילות במניעה של הופעת סימפטומים של טראומה משנית, ואילו פחות או אינן יעילות. להלן הצגת המודל: תרשים מספר : מודל המחקר מגדר מוצא אסטרטגיות התמודדות חשיפה לטרור במדיה סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית סובלנות לעמימות אופטימיות שליטה.7. השערות המחקר. יימצא קשר חיובי בין חשיפה לאירועי טרור באמצעות מדיה, לבין סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית. בקרב סטודנטיות רמת סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית יהיו גבוהים יותר מאשר בקרב. סטודנטים.. בקרב סטודנטים לא יהודים רמת סימפטומי טראומה משנית ומצוקה נפשית יהיו גבוהים יותר מאשר בקרב סטודנטים יהודים. יימצא קשר שלילי בין סובלנות לעמימות, אופטימיות ושליטה לסימפטומי טראומה משנית ומצוקה. נפשית.. רמת החשיפה למדיה תהיה גבוהה יותר בקרב סטודנטים גברים לעומת נשים. ב. רמת החשיפה למדיה תהיה גבוהה יותר בקרב סטודנטים יהודים לעומת לא יהודים. ג. רמת החשיפה למדיה תהיה גבוהה יותר בקרב סטודנטים שרמת סובלנותם לעמימות נמוכה. 7

28 אסטרטגיות התמודדות יווסתו את הקשר שבין חשיפה למדיה ופיתוח סימפטומי טראומה משנית.6 ומצוקה נפשית: א. שימוש באסטרטגיות התמודדות ממוקדות רגש יגביר סימפטומים בעקבות חשיפה מוגברת לאירועי טרור במדיה. ב. שימוש באסטרטגיות התמודדות של הימנעות יפחית סימפטומים בעקבות חשיפה מוגברת לאירועי טרור במדיה. 8

29 . שיטה. נבדקים (%),(8%) מתוך סטודנטים מאוניברסיטת חיפה, סטודנטים גברים נשים ו- 6 (8%), הלומדים בקורסים שונים, הסכימו להשתתף במחקר. 8 סטודנטים (6%) סירבו מסיבות שונות (חוסר זמן) להשתתף במחקר. במילוי השאלונים למחקר השתתפו סטודנטים הלומדים במסגרת לימודי,(n=7 תואר ראשון בחוגים: שירותי אנוש (בקורס: מבוא לפסיכולוגיה; הוראה הילד שילוב (קורס החריג בכיתה הרגילה; =n) ופסיכולוגיה (קורס פסיכולוגיה אבנורמלית; =n), וסטודנטים הלומדים במסגרת התואר השני בחוגים: חינוך (קורס חינוך והכנה לחיים של המבוגר החריג; =n), ובית הספר לעבודה סוציאלית (קורס התערבות בקרב נפגעי טראומה; 9=n). טווח גילאי הנבדקים נע בין 9 ל- שנים והגיל הממוצע היה.9 שנים.(SD=.86) מתוך המשתתפים במחקר 7.% הנם ילידי ישראל, ו- 8.7% הנם יהודים. בטבלה מספר. מוצגים נתוני רקע אודות הנבדקים: טבלה מספר.: נתוני רקע של המשתתפים במחקר (=n) מאפייני הנבדקים גיל מצב כלכלי השכלת אב מספר אחים ואחיות מאפייני הנבדקים גברים נשים יליד ישראל אינו יליד ישראל לא השיבו יהודי לא יהודי לא השיבו אורתודוקסי מאד דתי - מסורתי חילוני לא השיבו שירת בצבא לא שירת בצבא ביצע שירות לאומי לא השיבו ממוצע.9.8 (בינוני ומעלה).9 (על תיכונית). שכיחות סטיית תקן אחוזים

30 . כלים בטבלה מספר. מוצג ריכוז הנתונים הפסיכומטריים של הכלים והסולמות בהם נעשה שימוש לצורך המחקר הנוכחי. (96) Budner שאלון לבדיקת סובלנות לעמימות (סל"ע)- שאלון עצמי לדיווח שפותח על ידי.. 8) 6 ותורגם לעברית בשיטת התרגום החוזר ). (אורן, מכיל הכלי פריטים הפריטים הראשונים הפוכים בכוונם). בכל אחד מהפריטים מתבקש הנבדק לדרג את מידת הסכמתו על סולם ליקרט בן שבע דרגות: ='מאד לא מסכים' ועד 7 ='מסכים מאד'. הציון הכולל הנו חיבור של הדרוגים בכל 6 הפריטים והוא נע בין 6 ל-, כך שככל שהציון גבוה יותר מידת סובלנותו של המשתתף לעמימות גבוהה יותר., (α=.6) בגרסה העברית של השאלון, המהימנות הפנימית הינה בינונית לאחר הורדת פריט מספר שתרם שלילית למהימנות (אורן, ). במחקר הנוכחי נמצאה רמה דומה של מהימנות פנימית (.6=α) (נספח מספר )... שאלון התמודדות 989) al., -(COPE; Carver et נבחרה הגרסה העברית המקוצרת ) Ben-Zur, Zeidner, 99 ;999) Ben-Zur & המכילה פריטים מתוך 6 הפריטים בשאלון ההתמודדות המקורי, בנוסח התכונתי. השאלון בוחן שימוש ב- אסטרטגיות התמודדות שונות (כל אסטרטגיה נבדקת באמצעות פריטים):. התמודדות פעילה;. ראייה חיובית;. תכנון;. חיפוש תמיכה רגשית;. חיפוש תמיכה אינסטרומנטאלית; 6. מניעת פעולות מתחרות; 7. קבלת המצב; 8. ניתוק רגשי; 9. ונטילציה של רגשות;. ניתוק התנהגותי;. הכחשה;. איפוק;. פנייה לדת;. שימוש בהומור;. שימוש באלכוהול/סמים. הנבדק מתבקש לדרג את המידה בה הוא משתמש בדרך כלל בכל אחת מדרכי ההתמודדות, כאשר הוא מתנסה באירועים גורמי דחק. כל פריט מדורג על סולם ליקרט בן ארבע דרגות, כאשר ='בכלל לא', ו- ='במידה רבה'. בניתוח גורמים שנערך בקרב 88 נבדקים ) Ben-Zur, Zeidner & 99) ובמחקרן של בן-צור ודבי ( Debi, (Ben-Zur & נמצאו תתי סולמות עיקריים: א. התמודדות ממוקדת בעיה; ב. התמודדות ממוקדת רגש. במחקר הנוכחי בוצע ניתוח גורמים ובדומה למקור נמצאו תתי סולמות עיקריים עם שינויים - מיקוד ברגש א. קלים: הימנעות (שכללה את האסטרטגיות: ניתוק רגשי, ניתוק התנהגותי, הכחשה ושימוש באלכוהול וסמים), (.8=α); ב. מיקוד בבעיה (שכללה את האסטרטגיות: התמודדות פעילה, - תכנון ומניעת פעולות מתחרות) (.6=α); ג. מיקוד ברגש ביטוי רגש וחיפוש תמיכה (שכללה את.(α=.6) האסטרטגיות: תמיכה רגשית, תמיכה אינסטרומנטאלית וונטילציה) האסטרטגיות: ראייה חיובית, קבלת המצב, איפוק, אמונה בדת ושימוש בהומור הוצאו ולא נכללו תחת שלושת תתי הסולמות (נספח מספר ).

31 .. שאלון שימוש במדיה- שאלון הבודק את השכיחות בה אנשים משתמשים באמצעי תקשורת כגון:,(SMS) תדירות האזנה לרדיו, צפייה בטלוויזיה, שכיחות הגלישה באינטרנט, קבלת וקריאת מיסרונים קריאת עיתונים ולמידה על אירועי טרור משמועות. תדירות השימוש באמצעי תקשורת אלה נבדקת בשאלון ב- מצבים עיקריים: עדכון יומיומי שוטף, בילוי בשעות הפנאי ולאחר אירוע טרור בישראל. כל אחד משלושת המצבים נבדק בסולם נפרד המכיל את 6 אמצעי התקשורת (פרט ל'בילוי בשעות הפנאי' שאינו מכיל את האפשרות 'למידה משמועות'). כל אחד מהפריטים מדורג על סולם ליקרט בן דרגות אשר נע בין ='אף פעם לא' ועד ='תמיד'. השאלון מכיל סולם נוסף, הבודק את המהירות בה נחשף הנבדק לכל אחד מאמצעי התקשורת הרשומים לעיל, כאשר מתרחש אירוע טרור בישראל. פריט זה מדורג על סולם ליקרט בן דרגות, אשר נע בין ='בזמן האירוע' ל- ='זמן רב מאד לאחר האירוע'. כמו כן, בפריט זה קיימת גם אפשרות, לבחור ב- ='לא רלבנטי'. כיוון שלא קיים כלי מדידה מתאים אחר, נבנה השאלון במיוחד לצרכי המחקר הנוכחי, ונמצא כבעל תוקף תוכן על ידי שיפוטם של מומחים בתחום הטראומה. כמו כן, מהימנות פנימית נבדקה לגבי כל אחד מארבעת הסולמות: בפריט 'עדכון יומיומי שוטף' נמצאה מהימנות של., ב'בילוי בשעות הפנאי' נמצאה מהימנות פנימית של.7, ב'לאחר ידיעה על אירוע טרור בישראל' נמצאה מהימנות פנימית של.6 ו'במהירות החשיפה לאמצעי תקשורת השונים כאשר מתרחש אירוע טרור בישראל' נמצאה מהימנות פנימית של. (נספח מספר )... שאלון קרבה לאירוע טרור- שאלון בן פריט אחד הבודק את מידת קרבתו של הנבדק לאירועי הטרור שהתרחשו בישראל בשנים האחרונות ואשר מצוינים ברשימה בתוך השאלון. הנבדק יכול גם להוסיף אירוע טרור שאינו מופיע ברשימה. לאחר מכן, הוא מתבקש לסמן את מידת קרבתו לאירוע הטרור שהזכיר ( ='נפגעתי'; ='הייתי עד באופן אישי'; ='אנשים קרובים לי נהרגו בפיגוע'; ='אנשים קרובים לי נפצעו בפיגוע'; ='אנשים קרובים לי היו עדים לפיגוע'; 6 ='לא הייתי מעורב כלל'). בפריט זה ניתן לסמן יותר מתשובה אחת, כיוון שקיימת אפשרות שנבדקים נחשפו למספר אירועי טרור (נספח מספר )... שאלון חשיפה וקרבה לאירוע טראומתי- שאלון בן פריט אחד הבודק את מידת קרבתו של הנבדק לאירוע טראומטי כלשהו במהלך חייו, וזאת בנוסף לאירועי הטרור שצוינו בשאלון קרבה לאירוע טרור. הנבדק מתבקש לכתוב אם נחשף לאחד מהאירועים הטראומטיים הכוללים: רעידת אדמה, שריפה, תאונת דרכים, רצח, אונס, שוד, התעללות, פיגוע נוסף לזה שצוין או כל אירוע טראומטי אחר שאינו מופיע ברשימה. אם נחשף, הוא מתבקש לפרט את האירוע/ים שאליו נחשף. לאחר מכן, הוא מתבקש לסמן את מידת קרבתו לאירוע הטראומטי שהזכיר על אותה סקאלה שצוינה בשאלון הקרבה לאירוע. בפריט זה ניתן לסמן יותר מתשובה אחת, כיוון שקיימת אפשרות שנבדקים נחשפו למספר אירועים טראומתיים (נספח מספר ).